הצד ההפוך של "רשימת המכולת האחרת " 

​

1. אנו מתמודדים ונפטרים מהפחד מאנשים ומהאימה מפני בידוד ומפסיקים לאיים אל אחרים עם הכוחנות ועמדת הכוח שלנו. 

2. אנחנו מבינים שמקום המפלט שבנינו כדי להגן על הילד/ה המפוחד/ת והפגוע/ה שבתוכנו הפך לבית כלא ואנו מגיעים לנכונות להסתכן ולצאת מהבידוד. 

3. עם תחושות מחודשות של ערך עצמי והערכה עצמית, אנחנו מבינים שאין לנו עוד צורך לגונן על עצמנו על ידי הפחדת אחרים  באמצעות סלידה, לעג וכעס.

4. אנחנו מקבלים ומנחמים את הילד/ה הפנימי/ת המבודד/ת והפגוע/ה שאותו/ה נטשנו ואליו/ה התכחשנו, ובכך שמים קץ לצורך להחצין בהתנהגותנו את הפחד שלנו מלהתערבב עם אחרים ולהינטש על ידיהם.

5. בהיותנו שלמים, איננו מנסים עוד לשלוט באחרים באמצעות מניפולציה

 להשתלט עליהם ולקשור אותם אלינו באמצעות הפחדה כדי להימנע מלהרגיש מבודדים ובודדים.

 6. הודות לעריכת רשימות מִימְצָאים מעמיקות, אנחנו מגלים את הזהות האמיתית שלנו כאנשים בעלי יכולת וערך. הבקשה להסרת חסרונותנו משחררת אותנו מהנטל של רגשות נחיתות ועליונות.

7. אנו תומכים באחרים ומעודדים אותם במאמציהם להיות אסרטיביים.

8. אנו חושפים את פחדי הילדות שלנו, נותנים להם הכרה,  מבטאים אותם ומתרחקים משִכְּרוּת רגשית.

 9. יש לנו חמלה כלפי כל מי שלכוד ב"משולש הדרמה" ומחפש נואשוֹת מפלט מאי-השפיות.

10. אנחנו מקבלים את העובדה שעברנו טראומה בילדות ואיבדנו את היכולת להרגיש. בעזרת 12 הצעדים כתוכנית להחלמה, אנחנו משיגים מחדש את היכולת להרגיש ולזכור והופכים לבני אדם שלמים, מאושרים, עליזים וחופשיים.

11. קבלת העובדה שהיינו חסרי אונים כילדים ולא היה בכוחנו "להציל" את משפחתנו מאפשרת לנו לשחרר את השנאה-העצמית שלנו ולהפסיק להעניש את עצמנו ואת אחרים על היותנו והיותם 'בלתי מספיקים'. 

12. בזכות קבלת הילד הפנימי ואיחוד איתו/ה, איננו מאוימים יותר מאינטימיות, מהפחד שנִבַלע או שנהפוך לבלתי נראים.

13. ההכרה במציאות של אי-התפקוד המשפחתי משחררת אותנו מהצורך להתנהג כאילו הכול היה בסדר או מהמשך ההתכחשות לכך שעדיין אנחנו מגיבים, במודע או שלא במודע, לנזק ולפגיעה שחווינו כילדים.

14. אנחנו מפסיקים להכחיש ועושים משהו בנוגע לתלות הפוסט-טראומטית שלנו בחומרים, באנשים, במקומות ובדברים לצורך סילוף המציאות או הימנעות ממגע איתה.